הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' מיכאל ואח'

פסק דין

בתאריך 26.6.10 בשעות הערב (18:50 עפ"י כתב התביעה), ארעה תאונת דרכים בין מכונית מספר 36-263-59 (להלן: "המכונית"), אשר הייתה נהוגה ע"י מר גיל הירשהורן לבין מכונית מסוג טנדר איסוזו מספר רישוי 99-000-19, אשר היתה נהוגה ע"י מר מיכאל בז'אן (להלן: "הנתבע").

התאונה התרחשה ביציאה מרמות ספיר, ברחוב גוט-לוין.

בכתב התביעה, סעיף 4, נכתב: "נהג המבוטח נהג את הרכב הנפגע ברמות ספיר ברחוב גוט לוין שבחיפה. בהגיעו ליציאה מרמות ספיר, עצר המבוטח לפני הרכב הפוגע, כשעמד בתמרור עצור כשלפתע הרכב הפוגע החל לנסוע לאחור במהירות, מבלי להבחין ברכב הנפגע ופגע ברכב המבוטח".

המבוטח הוא מר הירשהורן.

יש לציין כי בהודעה על התאונה, אשר צורפה לכתב התביעה, נכתב כי התאונה היתה ביום 26.6.10 בשעה 18:50 ושם נכתב כי הרכב שהיה לפני רכב של מר הירשהורן, הוא זה אשר נסע אחורנית ופגע ברכבו של מר הירשהורן ולא כפי שכתוב בסעיף 4 הנ"ל. ההודעה על התאונה מולאה טלפונית בתאריך 31.3.10. לא התבקש תיקון כתב התביעה, לא לגבי הנסיבות ולא לגבי השעה.

הנזק על פי חוות דעת השמאי נגרם לחלק הימני הקדמי במכונית ובכלל זה הפנס הימני.

מר בז'אן, בהודעתו למשטרה, הודיע כי התאונה היתה ב- 6.30 בבוקר. הוא עצר לפני התמרור עצור והרכב שהגיע מאחוריו הוא זה אשר פגע בו. עפ"י הודעתו במשטרה (ת5), היו עדים נוספים שראו את התאונה, כיצד הרכב השני הוא זה שפוגע בו והיתה מכונית נוספת שאת מספרה מסר מר בז'אן למשטרה. בין העדים היה בנו ומר פייטלין, אשר נסעו עמו לעבודה.

בגין תאונה זו והנזקים עקיפים שנגרמו למר הירשהורן, הגיש תביעה בבית משפט לתביעות קטנות בחיפה, בתיק ת"ק 37473-09-10.

כב' השופטת מעיין צור, אשר ישבה בדין, קיבלה את עדותו של מר הירשהורן וקבעה כי היא זו המהימנה עליה, וחייבה את הנתבע כאן לשלם לתובע סכום של 2,966 ₪ בגין השתתפות עצמית וכינון.

כב' השופטת מעין צור קבעה כי לעומת עדותו של מר הירשהורן, שהיתה בעיניה אחידה ומהימנה ונתמכה בעדות אשתו, שאף היא הותירה בה רושם מהימן, הרי שבגרסתו של הנתבע התגלו סתירות והיא לא נתנה אמון בדבריו. כך גם לגבי העדים אשר העידו מטעמו בנו-ייבגני בז'אן, ומר פייטלין.

התביעה כאן היא תביעתה של חברת הביטוח, אשר ביטחה את מכוניתו של מר הירשהורן ושילמה עבור תיקון המכונית והיא תביעה שיבוב.

יש לציין, כי שעת אירוע התאונה לא שונתה, למרות שברור כי היא היתה בבוקר וזאת לאור העדויות, הן של התובע והן של הנתבע. מכיוון שאין הכחשה לעצם אירוע התאונה, נשארת התעלומה מדוע כתב מי שכתב בהודעה על התאונה את השעה 18:50, שעה אשר הועתקה גם לכתב התביעה ולסיכומים.

בפניי העיד בנוסף לנתבע, גם מר דניס פייטלין, אשר ישב עם הנתבע במכונית.

מר פייטלין העיד כי ישב ברכב שהיה במצב עצירה והרגיש מכה מהחלק האחורי של הרכב. כאן יש לציין, כי מר פייטלין היה במצב לא טוב כאשר העיד, עד כדי כך שהיה צורך בשאלת בית המשפט ואז הסתבר כי הוא הגיע מהכלא וחשב שהדיון בעינינו שלו. איש לא אמר לו שהוא מעיד למעשה בגין התאונה ומכיוון שנשארו לו עוד 20 ימים לרצות את מאסרו, חשש מפני הדיון בבית המשפט. מר פייטלין היה ללא שינה במשך יומיים, ולכן היה בלחץ בעת מתן עדותו. משהוברר העניין, נרגע ועדותו היתה ברורה יותר. הוא לא חזר בו מגרסתו העיקרית והיא כי מכוניתם היתה בעצירה והוא הרגיש מכה מאחור.

ב"כ התובעת מבקש לקבוע כי מתקיים בענייננו השתק פלוגתא ומעשה בית דין, שכן התביעה עוסקת באותה תאונת דרכים ובאותן עובדות, כפי שקבעה כב' השופטת מעין צור בתיק 37473-09-10, כמתואר לעיל.

ב"כ התובעת תומך את טענתו בפסקי דין שונים. משנקבע כי האחריות על הנתבע, אי אפשר לדעתו לפסוק אחרת.

אינני מקבלת טענה זו.

קביעותיה של כב' השופטת מעין צור נקבעו על סמך קביעת מהימנות בלבד, ואין התרשמותו של שופט אחד, מחייבת שופט אחר. אין על כן לקבוע כי יש כאן השתק פלוגתא ומעשה בית דין.

התרשמותי היא ,כי קיים פער ניכר בין התנסחות התובע בשפה העברית לעומת הנתבע ומר פייטלין והדבר היה בעוכריהם. פער זה ניתן לייחס להיותם עולים חדשים, כאשר השפה העברית אינה שגורה בפיהם על בוריה, לעומת מר הירשהורן. אין זה בהכרח מצביע על אמינות או חוסר אמינות. במהלך עדותו של מר פייטלין, ניתן ההסבר לעדותו המהוססת מלכתחילה כמתואר לעיל.